רפואת נערות ומתבגרות

בגיל ההתבגרות חווה כל נערה שינויים הורמונלים ופיזיולוגיים, כמו גם קבלת מחזור הווסת. בתקופה זו נחשפות רבות מהנערות לראשונה בחייהן לרפואת הנשים. הבדיקה הגינקולוגית והטיפול, שבמידת הצורך כולל גם התאמה של אמצעי מניעה, מצריכים שימת דגש מיוחד לכל אותם שינויים רגשיים ופיזיים שהנערה המתבגרת חווה לראשונה בחייה.

פרופ’ רונית מכטינגר מנהלת את המרפאה לגיניקולוגיה של נערות ומתבגרות בקופ”ח מאוחדת. פרופ’ מכטינגר השתלמה בתחום של גינקולוגיה של נערות ומתבגרות כחלק מהתמחות העל שלה באוניברסיטת הרווארד, ארה”ב והיא חברה באגודה הישראלית לגינקולוגיה של ילדות ומתבגרות.

כל ביקור במרפאה מתקיים באוירה מקבלת, נעימה ורגועה. הבדיקה הגינקולוגית מתבצעת ברגישות המירבית המתחייבת ומתוך מחשבה שהביקור אצל רופאת הנשים יישמר בזכרונה של כל נערה מטופלת כחוויה חיובית, שאין להרתע ממנה בעתיד.

במסגרת המרפאה הפרטית מטפלת פרופ’ מכטינגר בנערות ובמתבגרות ומתמקדת בין השאר בתחומים שלהלן:

בדיקה גינקולוגית בנערות ובמתבגרות: 

בביקור הראשון מקבלת הרופאה פרטים מדוייקים לגבי מצבה הרפואי של הנערה, ומקיימת שיחה אישית עם המטופלת על הנושאים המטרידים אותה ואשר לשמם הגיעה לביקור.

הבדיקה הרפואית מתבצעת לפי בחירתה והחלטתה של הנערה, עם או בלי נוכחות מלווה מטעמה.

אצל נערות שמקיימות יחסי מין מלאים, תבצע הרופאה בדיקה ידנית, בעזרת מפשק (ספקולום) ותסתכל על פתח הנרתיק ועל צוואר הרחם. בנוסף, תמשש הרופאה את אברי האגן ותבצע בדיקת אולטראסאונד להדגמת מצב הרחם והשחלות.

אצל נערות שאינן מקיימות יחסי מין, תבוצע בדיקה חיצונית בלבד, ובמידת הצורך ייעשה אולטראסאונד חיצוני על פני הבטן.

התאמת אמצעי מניעה:

אמצעי מניעה מאפשרים למשתמשת למנוע הריון בלתי רצוי. קיים כיום מגוון גדול של אמצעי מניעה והם נחלקים ל-2 סוגים עיקריים: הורמונליים ולא הורמונליים. נערות רבות מתלבטות לגבי אמצעי המניעה הנכון ביותר עבורן. פרופ’ מכטינגר מתאימה לכל מטופלת באופן אישי את אמצעי המניעה לאחר שיחת הכרות, בדיקה מקיפה של הרקע הרפואי והבנת הרצונות והצרכים שלה.

תסמונת השחלות הפוליציסטיות (Polycystic Ovary Syndrome, PCOS) 

תסמונת זו נחשבת להפרעה האנדוקרינית השכיחה ביותר בקרב נערות ונשים בגיל הפריון (5-10%), ובאה לביטוי באי-סדירות של מחזור הווסת ובהפרעות בביוץ.

קיימת חשיבות רבה לטיפול מסודר בנערות ובנשים הסובלות מהתסמונת.

הסימנים הקלאסיים המאפיינים את תסמונת השחלות הפוליציסטיות הם:

1. וסת לא סדירה, או העדר וסת (אל-וסת, אמנוריאה).

2. הפרשת יתר של הורמונים זכריים (אנדרוגנים) שמתבטאת, בין היתר, בשיעור יתר (בפנים, בחזה, בבטן או בגב) ו/או באקנה.

3. שחלות בעלות מראה פוליציסטי שניתן לזיהוי באולטראסאונד.

למידע נוסף ומפורט על תסמונת השחלות הפוליציסטיות ניתן לקרוא בקישור: תסמונת השחלות הפוליציסטיות

התבגרות מוקדמת או מאוחרת: 

ההתבגרות המינית אצל הנערה מתחילה על פי רוב בין הגילאים 8-13 ומתבטאת בהופעת ניצני שדיים (גיל ממוצע 10.5), בהופעת שיער באיבר המין ובבית השחי ובצמיחה מהירה לגובה. כשנתיים מאוחר יותר בממוצע, יופיע אצל הנערה המחזור החודשי (בסביבות גיל 12.5).

לעיתים, ההתבגרות המינית אינה מתרחשת בטווח הגילאים המוגדר כתקין.

מצב בו סימני ההתפתחות המינית מופיעים מוקדם מהצפוי (בדרך כלל לפני גיל 8) מכונה “התבגרות מינית מוקדמת”.

כאשר אף אחד מסימני ההתבגרות (התפתחות שדיים, הופעת שיער בערווה ובבית השחי והמחזור החודשי) לא מופיע בנערה שכבר מלאו לה 13, קרוב לוודאי שמדובר ב”התבגרות מינית מאוחרת”.

מצבים של חשד להתבגרות מוקדמת או מאוחרת מחייבים בירור רפואי וטיפול משולב עם אנדוקרינולוג.

אל-וסת (אמנוריאה): 

אל־וסת (אמנוריאה) הוא מצב של אי־הופעה של הווסת או של הפסקת הווסת למשך 6 חודשים ויותר. מקובל להתייחס לשני מצבים:

אל־וסת ראשוני:

היעדר וסת בנערה שמלאו לה 14 שנים, ובנוסף לא הופיעו אצלה עדיין כלל סימני מין משניים, כמו ניצני שדיים ושיעור בערווה ובבית השחי או היעדר וסת בנערה בת 16 ויותר ללא קשר לסימני מין משניים.

אל־וסת משני: 

מצבים בהם וסת, שהופיעה אצל הנערה בעבר באופן סדיר, מפסיקה להופיע למשך תקופה של 6 חודשים ויותר.

הסיבות לאמנוריאה כוללות בין השאר: חוסר איזון הורמונלי (כמו שחלות פוליציסטיות וכדומה), שינויים קיצוניים במשקל, בעיות מבניות (אנטומיות) ולעיתים נגרם מצב זה מלחץ נפשי משמעותי, שיש לבררו.