טיפולי פוריות והזרעות

במרפאה מבצעת פרופ’ מכטינגר מגוון טיפולי פוריות ובהם מעקבי ביוץ, השראת ביוץ ע”י איקקלומין (CC), זריקות גונדוטרופינים ליצירת מספר זקיקים באותו מחזור טיפול והזרעה תוך רחמית (IUI) של הזרע, לאחר השבחתו.

מעקב ביוץ:

קביעת מועד הביוץ בעזרת אולטראסאונד ובדיקות דם הורמונליות, לשם תזמון קיום יחסי-מין או כהכנה להזרעה תוך-רחמית בזוגות או בנשים יחידניות.

איקקלומין (קלומיפן ציטרט):

התרופה מיועדת לגרימת ביוץ בנשים שאינן מבייצות או שאין להן ביוץ מסודר, או שאינן מבייצות כלל, כמו במצבים של שחלות פוליציסטיות. מדובר בטבליות המיועדות לבליעה, הניתנות במשך חמישה ימים, החל מהיום השלישי, הרביעי או החמישי למחזור. הביוץ צפוי להתרחש כשבוע לאחר סיום השימוש בתרופה. מתוך הנשים שייטלו איקקלומין במשך 3 מחזורי טיפול, 80% ישיגו ביוץ וכ-30%-40% תצלחנה להרות.

מאחר ואיקקלומין עלול לגרום לצמיחה של מספר זקיקים, קיים סיכון של 10% להריון מרובה עוברים, לרוב תאומים. 

השראת ביוץ מבוקרת:

השראת ביוץ מיועדת לנשים העוברות טיפולי פוריות, במטרה לגרום לשחלה לייצר מספר זקיקים, במקום זקיק אחד הנוצר באופן טבעי. מדובר בטיפול הורמונלי חיצוני, בזריקות של גונדוטרופינים FSH ו-LH, המינון נקבע לפי גיל המטופלת ומשקלה. במטופלות חוזרות מתחשבים גם בתגובתן לטיפולים הורמונליים בעברן. התרופות מיועדות להזרקה עצמית, תת עורית בבטן לצידי הטבור. הטיפול מחייב מעקב קפדני אחר רמות ההורמונים של המטופלת ומספר הזקיקים שנוצרו ומתבצע בשילוב בדיקות דם ואולטראסאונד.

בין הסיכונים בטיפול זה נכללים הריון מרובה עוברים (סיכון לעד 20%) וגירוי יתר של השחלות. גירוי יתר הוא מצב רפואי שעלול להתבטא בשחלות מוגדלות עם זקיקים רבים בתוכן, קוצר נשימה, נפיחות בבטן, שלשול או הקפאות שמחייב התייחסות רפואית מיידית ולעיתים אף דורש אשפוז.

הזרעה תוך רחמית:

תהליך בו מוזרק זרע לאחר השבחתו, ישירות לתוך חלל הרחם, כדי שיתפזר לאזור ההפריה ועל ידי כך להגדיל את הסיכויים לקליטת הריון. שיטת טיפול זו אמורה לעקוף את המצב הטבעי של קיום יחסי מין, בו נפלט זרע בנרתיק האשה ורק חלק ממנו עובר את צוואר הרחם ומגיע לחלל הרחם ולחצוצרות.

לקריאה נוספת בנושא הזרעה תוך רחמית: הזרעה תוך רחמית