המונח “פיפל” (pipelle) משמעו ביופסיה של רירית הרחם, פעולה שמבוצעת על ידי הרופא המטפל במהלך טיפולי פוריות במטרה לנסות להגדיל את סיכויי העובר להשתרש ברחם.
הנתונים מצביעים על כך שאצל נשים צעירות, במחזורי ההפריה החוץ גופית, 35% בלבד מהעוברים המוחזרים לרחם מצליחים להשתרש בו. טרם ההשרשה, עוברת רירית הרחם (האנדומטריום) שינויים. מופרשים מולקולות וחומרים כימיים כגון ציטוקינים, כדי להפכה לרצפטיבית ולשם הכנתה לקליטת העובר. כחלק מתהליך ההשרשה נצמד העובר לרירית הרחם וחודר לרקמות העמוקות שלה. איכות העובר ומוכנות הרחם לקליטתו משפיעים על הצלחת הטיפול. הסיבה לכך שעובר לא נקלט ברחם, היא לעיתים בגלל חוסר איזון בהפרשת אותן מולקולות על ידי הרירית.
ממצאי מחקרים בנושא השפעת טיפולי פיפל:
חוקרים ישראליים ממכון וייצמן ומבי”ח קפלן פרסמו בעבר מחקר שבדק סיבות לאי קליטת הריון, למרות נסיונות חוזרים ונשנים להרות. כחלק מהתהליך בוצעה במשתתפות המחקר ביופסיה של רירית הרחם. התוצאה המפתיעה הראתה, שחלק הארי מאותן נשים שנבדקו הצליחו להרות מיד בטיפול העוקב שלאחר לקיחת הדגימה מהרירית. בדיקות המעבדה הצביעו על כך, שככל הנראה, פציעת הרירית עוררה תגובה של מערכת החיסון, והביאה לשינוי בהרכב הרירית המתפתחת. החוקרים סברו שבעקבות פציעת הרירית הופרשו לחלל הרחם חומרים שהיו דרושים לקליטת העובר.
הביופסיה של רירית הרחם (endometrial scratching) נקראת גם “פיפל” (Pipelle), ע”ש הצינורית הדקה שמשמשת לביצוע הפעולה. הפעולה מתבצעת לרוב ללא צורך בהרדמה. הרופא המטפל מבצע שריטה ברירית, בניסיון לעורר שחרור מולקולות וחומרים כימיים ע”י האנדומטריום.
מאז אותה תגלית פורסמו מחקרים נוספים שבדקו את יעילות שריטת רירית הרחם לשם העלאת שיעורי ההריונות ולידות החי אצל נשים בטיפולי פוריות. השוני בין הנתונים שנבדקו היה גדול: מספר הנבדקות ברוב המחקרים היה קטן, מספר מחזורי ה-IVF בעברן של הנשים לא היה אחיד, לחלקן הוחזרו עוברים טריים ולחלקן עוברים מוקפאים, לעיתים בוצעה ביופסיה אחת ולעיתים יותר. בחלק מהמקרים בוצעה ביופסיה בתחילת המחזור החודשי ובאחרים לאחר הביוץ. לעיתים נעשה שימוש בצינורית פיפל לביצוע השריטה ואחרים השתמשו באמצעים נוספים. היה קשה למצוא מכנה משותף לכל המחקרים השונים שבוצעו. דבר שהקשה להגיע למסקנות ברורות וחד משמעיות לגבי יעילות השיטה והשימוש בה. אם, איך ומתי כדאי לבצע ביופסיה של רירית הרחם, לשם הצלחת הטיפול.
לאחרונה פורסם בעיתון היוקרתי New England Journal of Medicine מחקר גדול בינלאומי שבדק את ההשפעה של ביצוע פיפל על לידות חי בקרב קרוב ל-1,400 נשים שעברו טיפולי IVF. עבודה זו היא המקיפה ביותר שפורסמה עד כה, וכללה נשים שטופלו ב-13 מרכזים רפואיים בניו-זילנד, באוסטרליה, באנגליה, בבלגיה ובשוודיה. בקבוצת הניסוי השתתפו 700 נשים שבוצע ברחמן פיפל טרם החזרת העוברים. למשתתפות בקבוצת הביקורת (כ-700 נשים), הוחזרו עוברים בלי לבצע שריטה של הרירית.
החוקרים מצאו ששיעור לידות החי לאחר טיפול ההפריה החוץ גופית בשתי הקבוצות היה זהה.
לאור נתונים אלה, הגיעו החוקרים למסקנה, שאין מקום לבצע שריטה של רירית הרחם באופן גורף לכל מטופלות IVF, כחלק מניסיון להעלות את שיעור השרשת העוברים ברחם והצלחת הטיפול.
פרופ’ מכטינגר מבצעת טיפולי פיפל במרפאתה על פי שיקול דעת רפואי במטרה לנסות ולהגדיל את סיכויי העובר להשתרש ברחם.
לקריאה נוספת:
A Randomized Trial of Endometrial Scratching before In Vitro Fertilization
חשוב:
כל המידע באתר זה נועד להשכלה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. אין ליטול תכשיר רפואי כלשהו ואין לבצע כל פעולה רק על סמך המידע שמופיע באתר זה. כל בעיה רפואית מחייבת פנייה והתייעצות עם רופא מומחה.