כיצד אנו מזהים ביציות ועוברים באיכות טובה?
הטיפול ההורמונלי הניתן בזריקות למטופלות בתהליך ה-IVF מסייע לגדילת זקיקים בשתי השחלות. בתוך זקיקים אלה מתפתחות ביציות שבשלב ראשון הן צעירות ואינן בשלות (מכונות גם GV). במטרה לעקוב אחרי התפתחות הזקיקים, מבצעת המטופלת מדי מספר ימים בדיקות דם ואולטראסאונד.
ברוב המקרים, כאשר באולטראסאונד נצפים לפחות שני זקיקים שגודלם 18 ממ או יותר, מונחיית המטופלת להזריק אוביטרל/פרגניל (ולעיתים דקפפטיל). כתוצאה מכך עולה הורמון ה-LH (הורמון הביוץ) והביציות, שנמצאות בתוך הזקיקים בשחלה כשהן, צעירות ולא בוגרות (Germinal Vesicle, GV) עוברות תהליך של הבשלה, שנמשך כ-36 שעות. בסיומו אנו מצפים שיהפכו לביציות בוגרות (MII) שיש להן יכולת להפרות במפגש עם הזרע (ביציות באיכות טובה). שאיבת הביציות מתבצעת על פי רוב 34-38 שעות לאחר עליית הורמון ה-LH, על מנת לאפשר לאחוז גבוה יותר של ביציות (בממוצע 85%) להשלים את תהליך ההבשלה.
בזמן שאיבת הביציות, נשאבות לעיתים, בנוסף לביציות בוגרות (MII), ביציות בלתי בשלות (GV), או ביציות בדרגת ביניים של בשלות (MI): דהיינו ביציות שהחלו את תהליך ההבשלה אך לא סיימו אותו, ולפעמים אפילו ביציות אטרטיות (AT): ביציות שהתפרקו ולא ניתן לעשות בהן שימוש.
בתהליך נשאב נוזל הזקיק שבתוכו אמורות להמצא הביציות. חשוב לציין שלא בכל זקיק נמצא ביצית. האמבריולוג/ית מאתרים את הביציות במיקרוסקופ. הביציות מועברות להמשך גידול באינקובטור. לנוזל שהקיף אותן אין יותר שימוש.
קיימות שתי שיטות להפריית הביצית:
- אינסימינציה insimination: הדגרה בצלחת של מספר ביציות עם זרעונים למשך 16-18 שעות. שיטה זו מבוצעת בד”כ כשהזרע תקין.
- מיקרומניפילוציה ICSI: בשיטה זו משתמשים כאשר יש חשש שהזרע לא יצליח להפרות את הביצית. בתהליך זה, מפשיטים את הביצית מהתאים הצמודים אליה ובודקים את הבשלות שלה. כאשר הביצית נמצאת בשלה (MII), מזריקים את הזרע ישירות לציטופלסמה (לנוזל של הביצית). ניתן לבצע את התהליך רק בביציות בשלות.
לאחר השאיבה, ממשיכים העוברים להתפתח בתנאי מעבדה לפחות יומיים נוספים לפני החזרתם לרחם.
המעקב אחר העוברים במעבדת ה-IVF מתבצע כדלקמן:
ביום 1: בודקים במעבדה את מספר ההפריות שנוצרו. הביצית המופריית נקראת זיגוטה. הפריה תקינה מתאפיינת בנוכחות של שני גופיפים בתוך הביצית הנקראים פרונוקלאי ומכילים את החומר הגנטי של האשה והגבר. כאשר נצפה פרונוקלאי אחד (1PN) או שלושה פרונוקלאי (3PN), ההפריה כנראה אינה תקינה.
ביום 2: אנו מצפים שהביצית המופריית (זיגוטה) תתחלק ותיצור עובר בן שני תאים שיתחלקו לאחר מכן פעם נוספת. עובר שהשלים את שתי החלוקות ויש לו ארבעה תאים בגודל דומה נחשב לעובר באיכות טובה.
ביום 3: אמור העובר להשלים את התחלקותו השלישית. ביום זה מקובל ביחידות IVF רבות להחזיר עוברים לרחם. ההחלטה איזה מהעוברים הוא המתאים ובעל הסיכויים הטובים ביותר להשגת הריון, מתבססת על שלושה פרמטרים: מספר התאים (בלסטומרים) מהם מורכב העובר, הסימטריה שלהם וכמות השברים (פרגמנטים) התוך תאיים:
א. מצפים לראות עובר שהתחלק ל-7-8 תאים.
ב. הסימטריה של התאים מהם מורכב העובר: איכות הביצית ו/או איכות העובר נחשבת לטובה יותר כאשר תאיו הם בגודל דומה.
ג. עובר שבתאים שלו פחות מ-10% של שברים (פרגמנטים = חלקיקים קטנטנים המופיעים בתוך התאים) נחשב לבעל סיכויי השתרשות גבוהים יותר ברחם.
דירוג של העובר נקבע משקלול שלושת הקריטריונים הנ”ל: עובר בן 7-8 תאים סימטרים עם פחות מ-10% שברים נחשב לעובר באיכות טובה (לעיתים מכונה גם עובר באיכות “A” או עובר באיכות “1”).
יצויין כי החזרה לרחם של עובר באיכות מצויינת עדיין אינה מבטיחה הריון, ובמקביל גם החזרה של עובר באיכות נמוכה יותר עשויה להביא להריון תקין וללידת ילד בריא.
ביום 4: העובר ממשיך להתחלק למספר רב של תאים ונקרא “מורולה”.
ביום 5: כחמישה ימים לאחר השאיבה, חלק מהעוברים יתפתחו לבלסטוציסטים. בלסטוציסט הוא עובר שהתחלק למאות תאים, ובמרכזו יש חלל.
לקריאה נוספת:
- הפריה חוץ גופית
- איך קובעים איכות של בלסטוציסטים?
- מאמר של פרופ’ מכטינגר בנושא הערכת איכות עוברים:
Machtinger R, Racowsky C. Morphological systems of human embryo assessment and clinical evidence. Reprod Biomed Online. 2013 Mar;26(3):210-21.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23352813
חשוב:
כל המידע באתר זה נועד להשכלה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. אין ליטול תכשיר רפואי כלשהו ואין לבצע כל פעולה רק על סמך המידע שמופיע באתר זה. כל בעיה רפואית מחייבת פנייה והתייעצות עם רופא מומחה.
לקביעת תור