השיטה הקלאסית לבחירת העוברים המתאימים להחזרה לרחם מבוססת על המורפולוגיה שלהם, דהיינו על המראה שלהם במעבדה. מסתכלים במיקרוסקופ על העובר והקביעה לגביו נעשית עפ”י חלוקת התאים שלו, מספרם, הסימטריה שלהם והימצאות של שברים בתוך תאים אלה.
בשיטה השנייה, לגבי עוברים שמגדלים אותם באמבריוסקופ (=אינקובטור בו מצולמת התפתחות העובר מספר פעמים בשעה באמצעות מצלמה מיוחדת שמותקנת במכשיר), מקובל לבחור את העוברים המתאימים להחזרה לרחם, גם לפי קצב החלוקה שלהם (מורפוקינטיקה).
שתי השיטות הנ”ל לבחירת העוברים המתאימים להחזרה אינן אופטימליות.
מקובל כי הסיבות לכשלונות ההשרשה, להריונות כימיים (דהיינו עליה של בטא לזמן קצר וירידתה טרם הופעת שק הריון ברחם) או להפלות מוקדמות (בשליש הראשון של ההריון), נובעות בעיקרן מהחזרת עוברים שאינם תקינים מבחינה כרומוזומלית.
ככל שגיל האשה עולה, גדל שיעור העוברים האנפלואידים שהם בעלי מספר כרומוזומים לא תקין. במקרים רבים מחזירים יותר מעובר אחד לרחם, כדי לנסות ולהשיג הריון תקין. זה מטבע הדברים, מעלה את הסיכון להתפתחות הריון מרובה עוברים.
מהו אבחון גנטי טרום ההשרשה (PGS) וכיצד הוא מתבצע?
בשנים האחרונות נכנסה לשימוש ביחידות ההפריה החוץ גופית טכנולוגיה חדישה. בשיטה זו מבצעים לעוברים אבחון גנטי (PGS = Pre Gestational Screening) לכל הכרומוזומים טרם השרשתם ברחם. המטרה – להפחית באופן משמעותי את שיעורי ההפלות, להעלות את שיעורי ההשרשה ואת לידות החי, מבלי להעלות את שיעור ההריונות מרובי העוברים.
שיטה זאת שונה מ-PGD – Pre-Gestational Diagnosis, המיועדת לאיתור מוקדם של פגמים כרומוזומליים ספציפיים אצל העובר אשר לגביהם יש מידע שהם מופיעים אצל אחד מההורים ועלולים לעבור בתורשה.
בעזרת PGS, מזהים כבר במעבדה את העוברים התקינים כרומוזומלית ורק הם מוחזרים לרחם. כחלק מהתהליך מגדלים את העובר עד ליום החמישי להתפתחותו דהיינו, לשלב של בלסטוציסט.
בשלב זה מכיל העובר מעל 100 תאים – שחלקם מיועדים להתפתחות העובר עצמו וחלקם ייצרו בהמשך את השילייה. דוגמים מהעובר מספר תאים ובודקים את תקינות כל הכרומוזומים שלהם. העוברים שנמצאו תקינים מוקפאים ומוחזרים לרחם במחזורי הטיפול הבאים.
מגבלות השיטה באבחון גנטי טרום השרשתי:
אבחון גנטי טרום השרשתי של העובר נחשב למבטיח, אך יש לו עדיין כמה מגבלות:
1. כמות החומר הגנטי (דנ”א) שנבדק הינה מזערית וכתוצאה עלולות להתרחש טעויות באבחנה.
2. בשלב הבלסטוציסט קיימת תופעה הקרוייה “מוזאיקה”. היא מתבטאת בכך שחלק מהתאים של העובר תקינים כרומוזומלית ואחרים אינם תקינים. המשמעות הקלינית של התופעה אינה ברורה דיה. קיימת השערה לפיה חלק מעוברים אלה מתקנים את עצמם בשלב מתקדם יותר והם תקינים. מבחינת ה-PGS, עלול להיווצר מצב שעוברים תקינים ייפסלו ולא יוחזרו לרחם.
חשוב:
כל המידע באתר זה נועד להשכלה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. אין ליטול תכשיר רפואי כלשהו ואין לבצע כל פעולה רק על סמך המידע שמופיע באתר זה. כל בעיה רפואית מחייבת פנייה והתייעצות עם רופא מומחה.
לקביעת תור