כתובת המרפאה: הברזל 19א, רמת החייל, תל אביב

טלפון: 053-3379809

info@2beparent.com

שחלות פוליציסטיות, וסת לא סדירה והפרעות בביוץ

שחלות פוליציסטיות

השחלות הן האיבר בגוף האשה בו מתפתחות הביציות. בגיל הפריון ממלאות השחלות תפקיד נוסף - ייצור הורמוני המין: אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון שמופרשים על ידי תאים במעטפת הזקיקים המכילים את הביציות.

אסטרוגן: חיוניותו מורגשת בכל שלבי ההתפתחות המינית של האשה. מדובר בהורמון נשי עיקרי. ממלא תפקיד חשוב בשלב של ההתבגרות המינית של הנערה, בתקופת התפתחות השדיים והופעת המחזור החודשי. בשלב מאוחר יותר של גיל האשה, השלב שבו יש נסיונות להרות, הוא תורם להכנת רירית הרחם להשרשת העובר. במהלך החיים הוא שומר על בריאות העצמות ומפחית סיכון ללקות במחלות לב וכלי דם.

פרוגסטרון: הורמון שמופרש בזמן ביוץ ועיקר חשיבותו לעיבוי רירית הרחם, להשרשת העובר ברחם ולתקינות מהלך ההריון בשבועות הראשונים, עד להתפתחות השלייה.

טסטוסטרון (הורמון המין הזכרי): מיוצר ע"י השחלות בכמות קטנה מאוד. חשיבותו העיקרית היא בשמירה על בריאות העצם ועוררות החשק המיני.

במצבים רגילים נשמר איזון בגוף האשה בין שלושת הורמוני המין אלה.

תסמונת השחלות הפוליציסטיות מתבטאת בחוסר איזון בהפרשת ההורמונים הנ"ל, וניתן למצוא אותה אצל 5% עד 15% מאוכלוסיית הנשים בגיל הפריון. תסמונת זו נחשבת לסיבה השכיחה ביותר לאי סדירות של מחזור הווסת ולהפרעות בביוץ. במרבית המקרים מלווה התופעה בעודף של הפרשת הורמונים זכריים (אנדרוגנים) הגורמים לעיתים לשיעור יתר (בפנים, בחזה, בבטן ובגב), לאקנה, לעור שומני או לחילופין להדלדלות שיער באיזור המצח. לפעמים התופעה מלווה גם בהשמנת יתר.

שחלות פוליציסטיות

ב- 2003 פירסמה ועדת מומחים שלושה קריטריונים המכונים "האבחנות של רוטרדם" ומקובלים בכל העולם. לאבחנת התסמונת נדרשים לפחות שניים מתוכם:

1. העדר וסת או אי סדירות של וסתות.
2. עודף הורמונים זכריים.
3. בבדיקת אולטראסאונד נצפיית לפחות שחלה אחת עם ריבוי זקיקים בהיקף שלה.


1. אל וסת ואי סדירות של וסתות:

הכוונה לקיום של מרווחים של למעלה מ-35 יום בין הוסתות, או כאשר דימום וסתי מגיע רק אחת למספר חודשים, או במצבים של העדר דימום וסתי ספונטני ללא התערבות טיפולית.

חשוב לציין כי לגבי נערות בגיל ההתבגרות, קריטריונים אלה לאבחנה של תסמונת השחלות הפוליציסטיות עלולים לעיתים לבלבל, מאחר והם יכולים להיות דומים לסימנים המאפיינים התבגרות מינית נורמלית. ידוע כי בשנה הראשונה לאחר קבלת הווסת 85% מהנערות אינן מבייצות באופן מסודר. 60% מהנערות תבייצנה מסודר מדי חודש רק שלוש שנים לאחר קבלת הווסת הראשונה.

אקנה נפוץ מאוד בגיל ההתבגרות ולכן גם הוא אינו יכול לשמש כסממן שעומד בפני עצמו. לאור נתונים אלה, כאשר מתעורר חשד אצל מתבגרת לאפשרות קיומה של תסמונת השחלות הפוליציסטיות, מומלץ להפנותה לרופא/ת נשים מומחה/ית בתחום.

תסמינים אלה ניתנים ברובם לטיפול.


2. עודף הורמונים זכריים:

כ-70% מהנשים המאובחנות כבעלות שחלות פוליציסטיות סובלות משיעור יתר.

הטיפול מתבצע בעזרת גלולות למניעת הריון ובמידת הצורך בשילוב תכשיר נוסף, כשהמטרה היא להפחית את ייצור ההורמונים הזכריים בשחלות ולהגביל את פעילות ההורמונים הזכריים (האנדרוגניים) בזקיקי השערות.

שיפור בתסמינים יופיע על פי רוב לאחר שישה חודשי טיפול.

3. בדיקת אולטראסאונד:

על מנת להגדיר שחלות במראה פוליציסטי יש לראות באולטראסאונד לפחות שחלה אחת עם ריבוי זקיקים קטנים (12 זקיקים לפחות בגודל של 2-9 מ"מ) ו/או שחלה מוגדלת שנפחה גדול מ- 10 מ"ל.

מומלץ לעקוב אחר נשים עם PCOSגם בגילאים מאוחרים יותר בשל הסיכון של חלק מהנשים לפתח סנדרום מטבולי בגיל מבוגר יותר.

נשים עם שחלות פוליציסטיות, עלולות להתקל בקשיים בנסיונות להכנס להריון בשל העדר ביוץ או עקב ביוץ לא סדיר. במצבים אלה ובמטרה לגרום לביוץ ולהשגת הריון מקובלות מספר דרכים לטיפול:

שחלות פוליציסטיות

א. השראת ביוץ בעזרת כדורי איקקלומין (קלומיפן ציטראט):

מדובר בטיפול בן חמישה ימים בכדורים, הניתנים במינון נמוך, לרוב בין היום החמישי ליום התשיעי של המחזור החודשי. אצל 75% מהנשים שתשתמשנה בתכשיר, יתרחש ביוץ מספר ימים לאחר מכן. כמחציתן תשגנה הריון תוך שישה חודשים מתחילת הטיפול. במידת הצורך ניתן להעלות את מינון התרופה.

טיפול באיקקלומין יכול להביא לשיעור גבוה יחסית של הריונות מרובי עוברים (כ-8% מהמקרים) ולהעלות את הסיכון להתפתחות גירוי יתר של השחלות.

לאיקקלומין עלולה להיות גם השפעה אנטי-אסטרוגנית על רירית הרחם. בחלק מהמקרים תגרום תופעה זו לרירית הרחם להיות דקה באותו מחזור טיפול, ועלולה להפריע לקליטת הריון.

עם הפסקת השימוש בתרופה, התופעה תחלוף.

תופעת לוואי לתרופה יכולה להתבטא בגלי חום ובחילות. במקרים נדירים ייגרם טשטוש בראייה. במצב כזה יש להפסיק מידית את השימוש בתכשיר ולדווח בהקדם לרופא/ה המטפל/ת.

ב. השראת ביוץ בעזרת מעכבי ארומטאז:

דרך טיפול נוספת עליה דווח בספרות המקצועית של השנים האחרונות כיעילה בהשגת ביוץ, היא של שימוש בתרופות המעכבות את פעולת האנזים ארומטז (כגון לטרוזול).

מחקרים גילו כי זמן הפעולה של מעכבי הארומטז קצר מזה של איקקלומין, והשימוש בהם אינו פוגע ברירית הרחם.

תרופה זאת אינה מאושרת עדיין לשימוש נרחב בישראל.

ג. טיפול בעזרת מטפורמין:

נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות, במיוחד אלה עם עודף משקל, עלולות לסבול מליקוי באיזון רמות הסוכר, המתבטא בעמידות (תנגודת) לאינסולין. אינסולין הוא ההורמון שהגוף מפריש בתגובה לשינויים ברמת הגלוקוז בדם. הוא חיוני לספיגת הסוכרים ע"י התאים בגוף.

נמצא כי מטפורמין (גלוקופאג' או גלוקמין), שהיא תרופה המיועדת לטיפול בחולי סכרת ומשמשת להפחתת התנגודת לאינסולין, מגבירה אצל נשים עם PCOS את הסיכוי לביוץ מסודר. טיפול זה אינו כרוך בסיכון להריונות מרובי עוברים או לגירוי יתר של השחלות.

ניתן לטפל במטפורמין בנפרד או לשלבו עם איקקלומין.

ד. ירידה במשקל:

לעיתים מתלווים לתסמונת זו משקל עודף או בעיות אנדוקרינולוגיות (כגון גלוקוז גבוה ועמידות לאינסולין). מחקרים מצאו כי במצבים אלה, ירידה של 5%-10% במשקל הגוף, מעלה באופן משמעותי את הסיכוי לביוץ ספונטני ולהריון עצמוני.

ה. טיפול בזריקות גונדוטרופינים:

אם לא הושג ביוץ או הריון על ידי שימוש בדרכים הנ"ל, מקובל לעבור לטיפול בזריקות גונדוטרופינים. גם בטיפול זה, אשה עם שחלות פוליציסטיות נמצאת בסיכון גבוה יותר להריונות מרובי עוברים ולגירוי יתר שחלתי, בשל ריבוי הזקיקים בשחלות שלה.

במהלך ההיריון חשוב שנשים עם polycystic ovary syndrome תהיינה במעקב רפואי מסודר וקבוע, בגלל השתייכותן לקבוצת סיכון מוגבר ללקות בסיבוכי הריון כגון: סוכרת הריונית, מחלות יתר לחץ-דם ו/או רעלת הריון ו/או לידת עוברים במשקל נמוך.

היבטים מטבוליים של התסמונת:

נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות, במיוחד כאלה עם עודף משקל, נמצאות בסיכון מוגבר לפתח במהלך החיים תסמונת מטבולית המתבטאת בשומנים מוגברים בדם, יתר לחץ דם ושיבושים במשק הסוכר בגוף (כמו עמידות לאינסולין וסכרת). על מנת להעריך את מידת חשיפתן לסיכון זה, מומלץ לנשים אלה להקפיד לבצע בדיקות דם הכוללות: גלוקוז בצום/העמסת סוכר, פרופיל שומנים בדם, רמת אינסולין בצום, מעקב לחץ-דם ומעקב אחרי המשקל.

נמצא שהשילוב בין שינוי משמעותי בהרגלי האכילה, פעילות גופנית מסודרת וטיפול תרופתי להגברת הרגישות לאינסולין (כאשר בדיקות מעבדה הצביעו על עמידות לאינסולין), יש בו כדי לסייע בטיפול בהפרעות ההורמונליות המוזכרות.

חשוב:

כל המידע באתר זה נועד להשכלה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. אין ליטול תכשיר רפואי כלשהו ואין לבצע כל פעולה רק על סמך המידע שמופיע באתר זה. כל בעיה רפואית מחייבת פנייה והתייעצות עם רופא מומחה.


© כל הזכויות שמורות לד"ר רונית מכטינגר, 2014

053-3379809
info@2beparent.com